כשצבר ישראלי פוגש פלשתנאי ! את הדמות של הפלשתינאי, צייר הקריקטוריסט נאג'י אל-עלי שמת בלונדון ב-1987. עלי קרא לדמות חנדלה, והוא מצויר תמיד מהגב, עם טלאי בחולצה, ראש קירח, יחף ועם ידיים משולבות מאחור, נראה עני, מיואש, או מהרהר בצער במצב. שרוליק הוא פרי מכחולו של דוש שנפטר בשנת 2000. הצבר הזה מצויר תמיד כשבלורית […]
גרפיטי ואמנות מודרנית: האבולוציה של ביטוי אורבני גרפיטי, שנחשב בעבר כאקט של מרד וונדליזם, התפתח לצורה מכובדת ומשפיעה של אמנות מודרנית. מההתחלה הצנועה שלו כשרבוטים ברחוב ועד לשילובו בגלריות כאמנות מיינסטרים, הגרפיטי עבר מסע שמאתגר את המושגים המסורתיים של ביטוי אמנותי. שורשי הגרפיטי ניתן לאתר את שורשי הגרפיטי ברחובות העיר ניו יורק בסוף שנות ה-60
לפעמים בסיורים אני שואלת את המשתתפים אם הם ירצו לשמוע על פשלה שעשיתי, ושמתי לב שאנשים ממש ישמחו לשמוע. אז הנה בבקשה:שביל הגרפיטי לא התחיל כעסק לסיורים, אלא כחלום להפוך את קריית המלאכה למרכז אומנות רחוב גדול. בתחילת הפרויקט ציירו על דלתות של בעלי עסקים בקומת הקרקע במתחם.הדלת הזו שאתם רואים כאן בתמונה, הייתה בין
קריית המלאכה בתל אביב אוריינטציה: קריית המלאכה נמצאת מדרום לשכונת פלורנטין בתל אביב, בין שוקן, קיבוץ גלויות והר ציון.שמות הרחובות של קריית המלאכה מקסימים בעיניי,ומרמזות על היעוד המקורי של קריית המלאכה של פעם, לפני שהפכה למושבת אומנים:שביל המפעלשביל המרץשביל התנופההעמל (בעצם, זה די מתאים גם לאומנים, לא?) בעקבות שמות הרחובות קראתי למיזם סיורי הגרפיטי שלי
קריית המלאכה – השכונה הכי הזויה בתל אביב (בקטע טוב) חדרי אמן, מוזיקאים, בעלי מלאכה, שבלונות זרוקות ברחוב, מעליות משא מקושטות בקשקושי גרפיטי, את כל אלה תמצאו בקריית המלאכה בסיור או שיטוט. השכונה נבנתה במטרה לעודד מפעלים לצאת מרחובות תל אביב המאוכלסים ולהגיע לאזור המיועד לתעשייה קלה. בתל אביב של אז זו היתה גישה חדשנית