אומני גרפיטי מציירים טבעונות בתל אביב גרפיטי בקריית המלאכה של רומן "קוט ארט" גרפיטי על הקיר עשוי טוב טוב … תל אביב היא מעצמה טבעונית, ואפשר למצוא בה גם מסרים טבעונים של הקיר. ציור הגרפיטי הזה הוא מתנה של אומן גרפיטי לאשתו הטבעונית. ציור קיר עם מסר טבעוני, תודו שזה מרגש יותר מפרחים. רומן מ"קוט […]
הכי לא ייצוגי שלי בסיור גרפיטי אני אוהבת להדריך ברחוב. תמיד קורים דברים לא צפויים.להבדיל מסיור במסלול קבוע של אמנות במוזיאון,בקרית המלאכה, גם אם המסלול קבוע, הנוף האנושי משתנה.ברור שכל סיור יש הרכב שונה של אנשים, (למרות שאיכשהו תמיד מגיעים אנשים לגמרי מקסימים). מה שבעיקר משתנה כל סיור זה האנשים העוברים לידנו באמצע הרחוב, נעצרים
צה"ל מצלם בקרית המלאכה אז מה קורה כשיזם איראני אוהד ישראל, מתקשר אלי ומבקש שאתן לו קיר בקרית המלאכה כדי ליצור גרפיטי? היזם הוא הומן כלילי, אקטיביסט פעיל שרוצה שהעולם ידע על עוולות המשטר האיראני. בישראל, הוא עושה את זה בעזרת פרויקט של גרפיטי ופוסטרים ענקיים על הקירות. לצורך השתתפות בפרויקט של שביל הגרפיטי בקריית
מה ציירו אמני גרפיטי בתל אביב בעקבות המלחמה? סיור גרפיטי בעקבות מלחמה (אבל לא רק). מיד עם פרוץ המלחמה אמני גרפיטי ישראלים הגיעו אל הקירות הגדולים של קריית המלאכה והאמנות. חמושים בספריי ובסערת רגשות הם ציירו על הקיר, לפעמים עם מפונים מהדרום, ולפעמים עם אמנים אחרים מהעולם. בקרית המלאכה בדרום תל אביב תוכלו לראות
או: בני נוער מסתכלים על העולם, ולא דרך המסכים, קונספט מדהים:) סיור שבני הנוער יהנו בו (ואפילו יודו בזה) לא פשוט למצוא פעילות למתבגרים. אני יודעת שקשה לשכנע את המתבגרים לצאת מהמסכים (או בכלל מהחדר) ולהגיע לסיור גרפיטי. יש לי שניים כאלה בבית, וגם אצלם המילה "סיור" לא בהכרח גורמת להם לצאת מהחדר בדילוגים. כשהתחלתי
כשצבר ישראלי פוגש פלשתנאי ! את הדמות של הפלשתינאי, צייר הקריקטוריסט נאג'י אל-עלי שמת בלונדון ב-1987. עלי קרא לדמות חנדלה, והוא מצויר תמיד מהגב, עם טלאי בחולצה, ראש קירח, יחף ועם ידיים משולבות מאחור, נראה עני, מיואש, או מהרהר בצער במצב. שרוליק הוא פרי מכחולו של דוש שנפטר בשנת 2000. הצבר הזה מצויר תמיד כשבלורית
גרפיטי ואמנות מודרנית: האבולוציה של ביטוי אורבני גרפיטי, שנחשב בעבר כאקט של מרד וונדליזם, התפתח לצורה מכובדת ומשפיעה של אמנות מודרנית. מההתחלה הצנועה שלו כשרבוטים ברחוב ועד לשילובו בגלריות כאמנות מיינסטרים, הגרפיטי עבר מסע שמאתגר את המושגים המסורתיים של ביטוי אמנותי. שורשי הגרפיטי ניתן לאתר את שורשי הגרפיטי ברחובות העיר ניו יורק בסוף שנות ה-60
לפעמים בסיורים אני שואלת את המשתתפים אם הם ירצו לשמוע על פשלה שעשיתי, ושמתי לב שאנשים ממש ישמחו לשמוע. אז הנה בבקשה:שביל הגרפיטי לא התחיל כעסק לסיורים, אלא כחלום להפוך את קריית המלאכה למרכז אומנות רחוב גדול. בתחילת הפרויקט ציירו על דלתות של בעלי עסקים בקומת הקרקע במתחם.הדלת הזו שאתם רואים כאן בתמונה, הייתה בין
קריית המלאכה בתל אביב אוריינטציה: קריית המלאכה נמצאת מדרום לשכונת פלורנטין בתל אביב, בין שוקן, קיבוץ גלויות והר ציון.שמות הרחובות של קריית המלאכה מקסימים בעיניי,ומרמזות על היעוד המקורי של קריית המלאכה של פעם, לפני שהפכה למושבת אומנים:שביל המפעלשביל המרץשביל התנופההעמל (בעצם, זה די מתאים גם לאומנים, לא?) בעקבות שמות הרחובות קראתי למיזם סיורי הגרפיטי שלי
קריית המלאכה – השכונה הכי הזויה בתל אביב (בקטע טוב) חדרי אמן, מוזיקאים, בעלי מלאכה, שבלונות זרוקות ברחוב, מעליות משא מקושטות בקשקושי גרפיטי, את כל אלה תמצאו בקריית המלאכה בסיור או שיטוט. השכונה נבנתה במטרה לעודד מפעלים לצאת מרחובות תל אביב המאוכלסים ולהגיע לאזור המיועד לתעשייה קלה. בתל אביב של אז זו היתה גישה חדשנית
